אם מתעמקים בעולם מערכות כיבוי האש, מערכות ההפעלה המוקדמות משחקות תפקיד חשוב מאד כיום, אולי אפילו כזה שאי אפשר בלעדיו.
מערכות פריאקשן הן מערכות גילוי אש מתקדמות המשולבות עם מערכת כיבוי אוטומטית, שנועדה לספק הגנה מרבית מפני שריפות במבנים רגישים.
בניגוד למערכות כיבוי אש רגילות, בהן פתיחת מתזי המים מתבצעת ברגע שזוהתה אש, מערכות פריאקשן מצריכות פעולה מקדימה על מנת לשחרר את המים, ובכך הן מפחיתות את הסיכון לנזקי מים באזורים רגישים.
עקרון הפעולה של מערכות פריאקשן
מערכות פריאקשן (מערכות עם פעולה מקדימה) הן חיוניות באסטרטגיות מודרניות למניעת שריפות. מערכות אלה משלבות אלמנטים של גילוי ודיכוי אש, ומציעות הגנה מתקדמת בסביבות בסיכון גבוה.
מערכת קדם-פעולה טיפוסית מורכבת משסתומים, גלאים ולוחות בקרה.
הגלאים מתוכננים לחוש עשן, חום או להבות, וליידע את המערכת (לוחות הבקרה) כאשר רק מתגלה הפוטנציאל מקדים לשריפה.
לוחות הבקרה פועלים כמוח המערכת, מעבדים מידע מגלאים ומפעילים את התגובה המתאימה ולבסוף השסתומים שולטים על זרימת המים או חומרי כיבוי אחרים למערכת הספרינקלרים.
מערכת פריאקשן פועלת בשני שלבים עיקריים:
- זיהוי אש: במערכת מותקנים גלאי אש ועשן המנטרים באופן רציף את הסביבה. כאשר זוהתה התראה ראשונית על אש, המערכת עוברת למצב המתנה. בשלב זה, קו המתזים עדיין יבש, ואין בו מים.
- פתיחת המערכת: רק לאחר זיהוי נוסף שמאשר את קיום השריפה (למשל פתיחת ראש מתז עקב חום גבוה), המערכת משחררת מים לקו המתזים, ומתחיל תהליך כיבוי השריפה.
יתרונות מערכות פריאקשן
- מניעת נזקי מים: אחד היתרונות המרכזיים של מערכות פריאקשן הוא מניעת נזקי מים במבנים רגישים, כמו חדרי שרתים, ארכיונים, מוזיאונים או ספריות. המים משתחררים רק לאחר זיהוי ודאי של אש, מה שמקטין את הסיכון לנזקי מים כתוצאה מהתראה שגויה.
- רמת בטיחות גבוהה: המערכת משלבת בין גילוי אש מהיר ויעיל לבין כיבוי אוטומטי, ובכך מציעה רמת בטיחות גבוהה יותר במבנים בעלי רגישות גבוהה.
- גמישות והתאמה אישית: מערכות פריאקשן ניתנות להתאמה אישית לפי דרישות המבנה ואופי הפעילות בו, כולל קביעת סף הרגישות של הגלאים והתאמת קצב זרימת המים.
סוגי מערכות פריאקשן
מערכות פריאקשן מגיעות בכמה תצורות, בהתאם לצרכים הספציפיים של המבנה:
- מערכת פריאקשן עם קו מתזים ריק: זוהי התצורה הנפוצה ביותר, בה קו המתזים נותר ריק ממים עד לזיהוי ודאי של שריפה.
- מערכת פריאקשן עם קו מתזים מלא בלחץ אוויר: במקרים מסוימים, מערכת זו משלבת לחץ אוויר בקו המתזים, אשר מתפנה ברגע הזיהוי, ומפנה מקום למים.
שימושים נפוצים
מערכות פריאקשן נפוצות במיוחד במבנים בהם נזקי מים עלולים לגרום לנזק חמור לרכוש או למערכות קריטיות. לדוגמה:
- מרכזי נתונים (Data Centers): בהם שמירה על ציוד אלקטרוני יקר ערך היא קריטית.
- מוזיאונים וגלריות: להגנה על יצירות אמנות ופריטים היסטוריים.
- ספריות וארכיונים: שבהם שמירת מסמכים ופריטים היסטוריים היא בעדיפות עליונה.
- מפעלים עם חומרים רגישים: למשל תעשיות אלקטרוניקה או כימיקלים שבהם נזקי מים עלולים לגרום לנזק נוסף.
תהליך ההתקנה של מערכות הפעלה מוקדמת
התקנת מערכת פריאקשן דורשת תכנון מוקפד וביצוע מדויק על מנת להבטיח ביצוע מיטבי במקרה חירום של שריפה. התהליך כולל מספר שלבים מרכזיים שיש לעקוב אחריהם בחריצות כדי להבטיח את יעילות המערכת.
ראשית, תהליך ההתקנה מתחיל בהערכה מקיפה של מתווה הבניין וסיכוני אש פוטנציאליים. שלב ראשוני זה הוא קריטי מכיוון שהוא קובע את מיקום הרכיבים כגון צינורות, שסתומים, גלאים ולוחות בקרה.
לאחר מכן, תוכנית מפורטת עבור פריסת הצינור הוא בנה כדי להבטיח כי המערכת מכסה את כל האזורים הקריטיים ביעילות.
הצינורות חייבים להיות ממוקמים אסטרטגית כדי לספק כיסוי הולם ותגובה מהירה במקרה של אירוע שריפה. תכנון נכון כולל גם זיהוי מיקומים אופטימליים לנקודות הזרמת מים כדי למקסם את יעילות המערכת.
לאחר שלב התכנון, ההתקנה של רכיבי מערכת preaction מתחיל, החל הרכבה של לוח הבקרה גלאים. כל רכיב מותקן בהתאם להנחיות היצרן ולתקנות המקומיות כדי להבטיח תאימות ותקני בטיחות.
לאחר שכל הרכיבים נמצאים במקומם, מתבצעות בדיקות קפדניות כדי לאמת את הפונקציונליות וההיענות של המערכת. מדובר בהדמיה של תרחישי אש שונים כדי להבטיח שהמערכת תזהה, תתריע ותפעל כמתוכנן. כל בעיה או אי התאמה מטופלות באופן מיידי כדי לכוונן את המערכת לקבלת ביצועים מיטביים.
מערכות פריאקשן מצילות חיים וחוסכות כסף
מערכות הפעלה מוקדמות למניעת שריפות מילאו תפקיד מכריע בפיתוח טכניקות כיבוי אש מודרניות. מערכות אלה מתוארכות לימים הראשונים של מאמצי מניעת שריפות, תוך התמקדות בשיטות אזעקה ידניות וטריגרים מכניים לגילוי שריפות ולחימה בהן.
הפונקציונליות של מערכות הפעלה מוקדמות אלה הסתמכה במידה רבה על התערבות אנושית.
במקרה של שריפה, אנשים היו צריכים להפעיל אזעקות באופן ידני על ידי משיכת מנוף או לחיצה על כפתור. אזעקות אלה היו מפעילות פעמונים, סירנות או צופרים כדי להתריע בפני דיירי הבניין והסביבה.
חלק מהמערכות המוקדמות שילבו טריגרים מכניים, כגון מרעום או מנגנונים רגישים לחום, כדי לזהות באופן אוטומטי נוכחות של שריפה. טריגרים אלה יפעילו את מערכת האזעקה כדי להבטיח תגובה בזמן למצב החירום.
בסופו של דבר, הפונקציונליות של מערכות הפעלה מוקדמות התמקדה בזיהוי מהיר של שריפות ובהודעה מהירה של רשויות ואנשים פרטיים כדי למזער את הסיכון לנזק לרכוש ולנפגעים.
